1אך לכאורה יפול בזה טעות מן הקצה כו׳, כי ודאי נמצא ממש בחינת דביקות בדוגמא זאת בקל מאד לכל אבל היא הפכית לגמרי שאינה בגדר התפעלות אלוה כלל וכלל,2והוא מה שנראה בעליל שהתפעלות רוב ההמון הוא בהתפעלות חיצונית בדמיון שוא בנפשם ולבבם בתפלתם הבאה בבחינת צעקה חיצונית בלב בשר בלתי אור וחיות פנימי כלל ולא לה׳ כלל,3כי אין במוחו אז שום התפעלות והתבוננות אלוה כלל רק בדרך כלל כו׳, וגם זה לא שיש בזה ענין השמיעה הנזכר לעיל והמשכת הנפש בפנימית שלה כלל, כי גם בהתבוננות זאת דרך כלל אין לו בה בחינת השמיעה בלשון אידייש דער הערט כו׳ כלל,4והגם שקורין העולם גם לזה בשם דביקות או התלהבות, אבל הוא דביקות שוא לגמרי ממש היפוך מדביקות אמיתי הנקרא התפעלות אלוה הנזכר לעיל,5והוא בדוגמא ממש באותו אופן של דביקות האמיתית אבל אין זה הדביקות בה׳ כלל,6וכל דביקות שאינו לה׳ אינו כלום וכמו שכתוב ואתם הדבקים בה׳ דוקא חיים חי יקרא, והדיבוק חיצוני הנזכר לעיל שלא לה׳ כמת ממש יחשב,7כי אין נפשו חי ממקור חוצבה באלהות כלל וכלל כו׳,8וזהו הנקרא עובד את עצמו בלשון אידייש דער הערט זיך מער ניט כו׳ ולא עובד ה׳ כלל,9וגם לא נקרא עובדי ה׳ בגופם, כי עובדי ה׳ בגופם על כל פנים עובד ה׳ נקרא10והוא התפעלות של אהבה לה׳ דוקא באהבה הטבעית הגופנית גם כן שגם נפש הטבעית הבהמית יאהב כו׳11כפשוטו של מקרא ואהבת בכל לבבך12ואמרו רז״ל בשני יצריך כו׳13הגם שאין זה בחינת התקשרות עצמית דנפש האלקית הנזכר לעיל אבל עובד ה׳ בגופו נקרא14כי הרי מתפעל לבו ובשרו הגשמי מאל חיי החיים דוקא כמו שכתוב לבי ובשרי ירננו אל אל חי, ובשרי היינו הלב בשר ממש בהתפעלות לב בשר בתענוג גשמי יתענג על ה׳ בלבו הגשמי15ויש בזה מעלה ומדרגה היותר נעלה שמגיע לבחינת האהבה בתענוגים שבבחינת עצמיות דיחידה הנזכר לעיל כמו שיתבאר בסמוך.16ולעומת זה ממש הוא ענין התפעלות לב בשר החיצוני ברתיחת והתלהבות אש זרה הבאה מרתיחת הדמים בלבד, אשר לא באש ה׳ כלל וכלל17כי אם התגלות לבו ובשרו בחמימות רשפי אש להחם את עצמו במה שירגיש בחינת התפעלות18והיא מוטעת מאד מאד בלשון אידייש זייער גינארט בייא זיך כו׳ עד שיבא לבחינת דמיון הבלי שוא ושקרים כוזבים מאד, כידוע זה גם במילי דעלמא19ובדרך הלצה זה שאמרו לא תתפללו על דמכם שרמז שלא יהיה מתפלל בדם בלבד אלא בנפש בדם כו׳,20ועל זה נאמר לא יחפוץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו בלבד,21וכידוע לכל ואריכות הדברים בזה אך למותר, כי מובן לכל מי שטעם טעם אמיתי בנפשו בדברי אלקים חיים פעם ושתים22שתשנא נפשו מאד דרך שקר ומוטעה כזה, ולא תסבלנו כלל מצד בחינת הגסות וההתפשטות חיצונית המסתעף אחר כך מדביקות זרה הזאת לומר אני ואפסי עוד23מצד הרגשת עצמו ביותר, עד שיבא לכלל הגיאות והתנשאות כאחד הגיאים הגשמיים בעניני עולם הזה ממש כו׳,24גם יפול הנופל מזה בתאוות עצמו כו׳ ויכול למשוך באש זרה לגמרי כידוע בכמה מיני נפילות שנפלו רבים כו׳,25והיותר מקושר ודבוק בבחינת התפעלות אלהות הנזכר לעיל יותר ישנא אש זרה זאת המנגדת ממש,26וענין זה דק מאד מאד ונמצא בו רבוי חלוקים שונות בדקות המדרגות27וגם רוב מביני מדע לא יבחינו בזה תכלית ההבחנה בכל פרטי חילוקיהם28רק בכללות ההבחנה בין ההרגשת לב בשר כו׳ הנזכר לעיל ובין התפעלות אלהית ממש דהיינו מה שכתוב לבי ובשרי ירננו כו׳, והוא מה שהתבוננות האלהות ירגיש הלב הגשמי ויתפעל גם הוא כנזכר לעיל,29דאף על פי שבא במורגש ביותר ודומה ממש להרגשת התפעלות חיצונית דלב בשר בהתפעלות עצמותו שלא בהתפעלות אלהות כלל וכלל הנזכר לעיל.30והנה ההבחנה בזה איך שהם ב׳ הפכים ממש מן הקצה כו׳ זהו המובן לכל יודע טוב טעם ודעת בדברי חסידות,31אבל ברבוי פרטים הנמצאים בזה זהו הנעלם מרוב מביני מדע גם בגדולים שבהם עד שישימו חושך לאור ואור לחושך ממש32כידוע לי ברור שיש רבים שמטעים את עצמם שמדמים בנפשם בהתפעלות לב בשר בהרגשה האלהית, והוא באמת הרגשה גופנית בלבד,33רק קצת תערובות מאור האלהי בהעלם גדול נמצא בזה מבלתי נודע להם כלל, והוא הנקרא רשימו מן ההתבוננות כידוע.
